האם דירת מגורים שנפל בה פגם תכנוני תיחשב כ"דירת מגורים" לצורכי מיסוי ותעניק למוכר את הטבות המס הניתנות בעת מכירת דירת מגורים?
הסיפור מתחיל בכך שבני זוג רכשו בשנת 2022 דירה למכירה בתל אביב ושילמו בעבורה מס רכישה בהתאם להגדרה של דירת מגורים.
יצויין כי בדירה היו כל המתקנים המאפיינים דירת מגורים ובני הזוג גרו בה למעלה מעשרים שנה. אולם, כאשר הם רצו למכור אותה, ערך הרוכש בדיקה וגילה כי בהתאם להיתר הבנייה ההיסטורי של הדירה שניתן בשנת 1945 יועדה בכלל הדירה למחסן ולחדר הסקה.
יש לציין שבני הזוג שרכשו את הדירה בתל אביב לא היו מודעים לעובדה זו במשך כל השנים.
לבית המשפט הנכבד הובאו הוכחות כי בלשכת רישום המקרקעין (בטאבו) נרשמה הדירה כדירת מגורים ואפילו העירייה גבתה במשך כל השנים ארנונה בהתאם להגדרה של דירת מגורים, רשמה הע"א בטאבו בשל שימוש חורג ולא הפעילה ונקטה כנגד הרוכשים כל אמצעי אכיפה כדי למנוע את השימוש החורג בדירה.
רשות המיסים אשר הסתמכה על היתר הבנייה ההיסטורי ביקשה לשלול מבני הזוג את הטבת המס הניתנת לדירת מגורים בעת המכירה.
בית המשפט הנכבד דחה את העמדה של רשות המיסים שטענה כי כל פגם תכנוני מוציא את הנכס מההגדרה של דירת מגורים.
בפסק דין אחר, פסק דין גיא לצורך העניין, נתן בית המשפט פסק דין הפוך!
במקרה זה הנישום הסב מחסן לדירת מגורים בניגוד לחוקי התכנון והבנייה ולא נענה לדרישות של הרשות המקומית להסיר את המחדל הזה ועל כך הוגשה נגדו תביעה פלילית.
מאחר והנישום הפר את החוק בצורה בוטה, החליטו השופטים להפעיל את החוק: "אין החוטא יצא נשכר", ולשלול ממנו את ההקלה במס שבח הניתנת לדירת מגורים.
לעומת פסק דין גיא, במקרה של בני הזוג הנ"ל, בית המשפט לא מצא פגם בהתנהגותם וקבע כי הם נהגו בתום לב ולכן אין להפעיל במקרה הזה את הכלל "אין החוטא יצא נשכר" והעניק להם את הטבת המס.